התופת/ דן בראון: כשהגיהנום הופך לויראלי

הסרט "התופת" בבימויו של רון הווארד ובכיכובו של טום הנקס, המבוסס על הספר בעל אותו שם של דן בראון, מהווה הזדמנות לחזור לקרוא את הספר בשנית. בראון מצליח לשזור בין ארץ היסטורית, ספרות קאנונית, אמנות ובעיות מודרניות בהצלחה רבה, דבר היוצר ספר קצבי, מותח ומעורר מחשבה.

רוברט לנגדון, הגיבור משכבר הימים של בראון, מוצא את עצמו באיטליה מבלי שהוא זוכר איך הגיע לשם. בהמשך הוא מגלה כי ברטרנד זובריסט, מיליונר אמריקאי, החליט לטפל באופן אישי בבעיית אכלוס היתר העולמית, שלטענתו תגרום ל"תופת", והחביא ווירוס מדבק במיוחד שנועד לחסל כחצי מאוכלוסיית העולם. הביטחון של זורביסט, המשוכנע כי עליו לחסל חצי מכדור הארץ כדי שהעולם יוכל להמשיך לשגשג מעלה שאלות אתיות ומוסריות: על מי מונחת האחריות לדאוג לרווחת תושבי העולם? האם הפעולה של הבאת חיים חדשים לעולם היא פעולה אגואיסטית המונעת ממניעים אינטרסנטיים הישרדותיים של בני אנוש? בראון אמנם לא מציג תשובות לשאלות אלו, אך הוא מצליח להציג בבהירות את האופן בו תאוריות פונדמנטליסטיות רותמות לשורותיהן אנשים באמצעות שכנועם שהם עושים את המעשה המוסרי והנכון ביותר.

מבחינת הדמויות, הדמות של רוברט לנגדון ממשיכה את הקו של הספרים הקודמים ואין בה שינויים מהותיים. הדמות של ברטנרד זורביסט נחשפת אט-אט לאורך העלילה ומציגה דמות ברורה של אדם קיצוני המשוכנע בצדקתו. לעומת הבהירות של הדמויות הללו, הדמות של ד"ר סיינה ברוקס, העוזרת ללנגדון לגלות איפה נמצא הווירוס הקטלני, מורכבת יותר ולקראת סוף הספר מתגלה כאהובתו של זורביסט וכמי שאחראית להוציא לפועל את התוכנית לאחר התאבדותו. למרות שהספר מתרחש בפרק זמן של 24 שעות הדמויות בנויות בצורה ברורה ולכל אחת יש תפקיד מוגדר בעלילה.

בנוסף לעיסוק הספר בשאלות פילוסופיות מודרניות, בראון שם דגש על ההיסטוריה האיטלקית. בניגוד לספרים קודמים, בספר זה ישנם תיאורים נרחבים של ההיסטוריה של המבנים, המוזיאונים והפארקים האיטלקיים. ריבוי התיאורים וההסברים מצליח לתת לקוראים תחושה שגם הם נמצאים באיטליה. עם זאת, הכשל העיקרי של הספר נעוץ בעובדה שלמרות שמו "התופת" אין קשר הדוק בינו לבין היצירה של דנטה, המהווה בעיקר תפאורה ספרותית לעלילה. לעומת זאת, השימוש של בראון ביצירות אמנותיות מדויק יותר, ולכן התרומה שלהן להתפתחות העלילה מורגשת במידה רבה יותר.

בשורה התחתונה, הספר "התופת" מצליח להיות גם ספר מתח, היסטוריה וספרות תוך שהוא מספק לקוראים עלילה מותחת וקצבית המעשירה את הידע. הקוראים ייהנו מחוויה מותחת ומשאלות אתיות רלוונטיות לימינו תוך כדי צלילה עמוקה לתרבות ולהיסטוריה האיטלקית.

"התופת"/ דן בראון

תרגום: נורית לוינסון

הוצאת מודן, 2012