אמהות אכלו בוסר: אישה מעבר לים / שרית ישי לוי

בלילה ירושלמי קר אישה צעירה מניחה תינוקת בת יום בפתח דלת מנזר בירושלים. שנים רבות לאחר אותו לילה אליה, היושבת בבית קפה פריזאי, חשה שכל עולמה מתפרק: למרות מאמציה לשאת חן ולספק את צרכיו של בעלה הסופר המיוסר היא נעזבת. עם חזרתה לארץ היא שוקעת לדיכאון ונאלצת להתמודד עם המארג המשפחתי הסבוך שלה: אמה הקרה והדיכאונית, שאיבדה את ילדה הבכור כשהיה בן שנה ושעבורה אליה מעולם לא הייתה מספיק טובה ואביה האוהב והתומך שמבקש ממנה לגלות אמפתיה וסבלנות לקושי של אמה.

לאורך 467 עמודים הבאים שרית ישי-לוי מובילה את הקוראים במארג סבוך של אנשים, אירועים ודרמות. אנחנו חוזרים בזמן לתל-אביב של שנות ה-70 בה הרחובות הראשיים מלאים בבעלי מקצועות חופשיים, בגלידריות יש מספר טעמים מצומצם והטראומה של מלחמת יום הכיפורים ממשיכה להדהד זמן רב לאחר שהסתיימה. החזרה הנוסטלגית בזמן מהווה את הרקע להתרחשויות בספר העוסקות באובדן, זהות והשלמה. הדיסוננס שבין העיסוק בנושאים אלה בספר המתפרסם במאה ה-21 לבין העובדה שהוא מתרחש בשנות ה-70 מדגישים את השמרנות החברתית והרגשית שהייתה באותה תקופה תוך הצגת המחיר הגבוה שהייתה לסגירות זאת. מעבר לכך, הספר בוחן את אופן ההתמודדות עם אירועים ומצבים שאנחנו נקלעים אליהם ללא יכולת בחירה וכיצד אפשר להתמודד עם מעשים שלא נעשו על ידינו אך משפיעים באופן ישיר.

למרות שאני רואה חשיבות רבה בספרים העוסקים בנושאים שהם כביכול טאבו חווית הקריאה שלי הייתה מעורבת. הדמויות היו עגולות מדי לטעמי והרגשתי שהעלילה מהירה ודרמטית מאוד. אני חושבת שקצב עלילה איטי יותר היה מאפשר להעמיק את אופן ההתמודדות של הדמויות עם הקשיים שהן חוות.

*גילוי נאות: קיבלתי את הספר לסקירה כחלק מקבוצת השגרירים של כתר ומודן.

מימהמו?

אישה מעבר לים/ שרית ישי-לוי

מודן הוצאה לאור, 2019